ראשי / חדשות נדל"ן / השנה המבלבלת ביותר
צילום: fotolia
צילום: fotolia

השנה המבלבלת ביותר

כן מע"מ אפס, לא מע"מ אפס, מחיר מטרה או מכרז רגיל – שנת 2014 עמדה בסימן של הצעות ורעיונות שהתגלו בסופו של דבר כהצהרות שווא, וגרמו לבלבול אדיר בתחום הדיור בארץ. כך, למשל, זוגות צעירים שהעדיפו להמתין לצעדים המתוכננים, שילמו מחיר יקר על כך. קברניטי ענף הנדל"ן ואנשי השטח מספרים איך נראה המצב במשרדי המכירות, מאיצים ברוכשי הדירות הפוטנציאלים להתפכח ולהזדרז גם עכשיו ושולפים רעיונות ותוכניות שעשויים לעזור לשר השיכון הבא. רב שיח מקיף >> עופר פטרסבורג

זו הייתה אחת השנים המבולבלות ביותר בתחום הדיור בישראל, והסיפור הבא מדגים זאת היטב. "היה זוג שהגיע למשרד המכירות בחודש מרץ השנה במטרה לקנות אצלנו דירה", מעיד חיים קראדי, סמנכ"ל שיווק בחברת פרשקובסקי. "עד אמצע אפריל קיימנו איתם ארבע פגישות, שבסופן חתמו בני הזוג על הצעת רכישה. ארבעה ימים לאחר מכן הם חזרו בהם, בטענה שהם מבולבלים ואולי כדאי להם להמתין, וכמובן ביטלנו את ההרשמה כבקשתם. מאז ועד חודש אוקטובר הם הגיעו למשרד פעם בשבועיים, וביקשו לקיים חוזה מותנה. מטבע הדברים לא הסכמנו לכך, היות וגם אנחנו לא בדיוק ידענו מה יוליד יום לגבי חוק מע"מ אפס. בסופו של דבר, הזוג הזה רכש דירה בבניין אחר שלנו, כשמועד האכלוס רחוק יותר מהמועד אכלוס הדירה הקודמת בה התעניין, ובמחיר עסקה הגבוה בארבעה אחוז".

הבלבול של ציבור הרוכשים ניכר היטב בשטח. "הרוכשים מרגישים מרומים ומתוסכלים ומצטערים על כך שלא ביצעו את רכישת הדירה לפני יותר מחצי שנה במחיר נמוך בעשרות אלפי שקלים", אומר אלי ביתן, מנהל שיווק בחברת "פרץ בוני הנגב". ומוסיף יורם אביסרור, מחברת אביסרור משה ובניו: "הבלבול הגדול ביותר ניכר אצל זוגות צעירים שחלקם כבר רכשו דירות כי הם לא האמינו לממשלה וחששו, ובצדק, שאם ימתינו להטבה, המחירים יעלו. עובדה שבמהלך עשרת החודשים האחרונים מאז הודיעו לראשונה על הרצון לצאת בהטבה ועד שחוק מע"מ אפס בוטל, כל אותם אלו שקנו בזמן הזה, חסכו יותר כסף".

אמנם היו לא מעט אנשים שהחליטו לקנות דירות, אך הם לא מהווים את הרוב. "משפחות רבות שעשו את הבחירה הנכונה והחליטו לרכוש דירה מפאת חוסר האמון שהיה להן במקבלי ההחלטות בממשלה – עשו בדיעבד את הבחירה הנכונה. גרירת הרגליים והתרגילים הפוליטיים של הממשלה הקשו משמעותית על הענף וגרמו לירידה במכירות", מאשים עמוס דבוש, סמנכ"ל שיווק של חברת י.ח דמרי.

הבלבול אינו נובע רק מחוק מע"מ אפס, שהיה שנוי במחלוקת גם בימים בהם עדיין נראה כאפשרי, אלא גם מתוכנית מחיר מטרה, שהגתה הממשלה כצעד נוסף לחלץ את שוק הנדל"ן מהמשבר בו הוא נתון.

מתי התחלתם להבין שהתוכנית מע"מ אפס לא אמיתית?

דורית סדן, סמנכ"לית שיווק בשיכון ובינוי נדל"ן: "אנחנו ניזונים מהודעות הממשלה ומהידיעות שמתעדכנות בתקשורת. אנחנו נערכנו בפרויקטים השונים, כאילו התוכנית הולכת לקבל אישור, והיות ועברה כבר את וועדת הכספים חשבנו שאכן תאושר"

טלי כהן, סמנכ"לית שיווק בשפיר נדל"ן: התוכנית לא הייתה טובה מיומה הראשון. הרעיון של הוזלת מחירי הדיור הוא נכון אך הדרך שבחר יאיר לפיד לעשות אותה הייתה לא נכונה. בתקופה הראשונה להכרזה על החוק היה בלבול בקרב האוכלוסייה מי זכאי ומי לא והציבור נמלא תקווה שהמחירים באמת יוזלו. אך עד מהרה המחירים עלו ומי שהמתין לתוכנית זו הפסיד בין 4-7 אחוזים.

עד כמה משפיע הקמפיין לפרויקט מחיר מטרה, שעלה שני מיליון שקל ורץ כרגע בתקשורת, על התנהגות הצרכנים בשטח?

אלי ביתן, סמנכ"ל שיווק בפרץ בוני הנגב: "הרוכשים לא יודעים איפה ומתי יחול פרויקט מחיר מטרה, ולא מביאים בחשבון את משך הזמן עד שבניית הדירה שרכשו תסתיים (כשלוש שנים). בחשבון פשוט זוהי עסקה לא כלכלית ולא כדאית. לדוגמה: ניקח דירה זמינה למכירה (גם במחיר הגבוה בכ-20% ממחיר מטרה הצפוי), שלוש שנים של תשלום דמי שכירות בסך 4,000 שקל לחודש מסתכמות ב-144 אלף שקל, עם עליית המדדים הצפויה מדובר בכ-200 אלף שקל, שזהו ההפרש בין רכישה היום לרכישה בעוד שלוש שנים. בנוסף, הריבית על המשכנתאות היא נמוכה היום, לכן כדאי לקנות עכשיו".

טלי כהן (שפיר): "פרויקט מחיר מטרה דינו כדין חוק מע"מ אפס. מפרסמים כי מחיר הדירות יהיה קטן ב-20% ממחיר השוק, רק שמדובר בדירות שהקונים יוכלו לקבל לרשותם רק בעוד ארבע שנים, ולא מן הנמנע שעד אז מחירי הדירות כבר יעלו".

עמוס דבוש, סמנכ"ל שיווק ב י.ח. דמרי: "מדובר בהטעיה חמורה של רוכשי הדירות והציבור בישראל. אני סבור שלו חברה פרטית הייתה עושה מהלך שכזה ולא משרד הבינוי, היא הייתה נתבעת. המהלך הזה, אם הוא בכלל ייצא לדרך, גם לא יכול להתקיים בכל מקום בארץ, היות וערכי הקרקעות בערים מסוימות אינם גבוהים ולא יאפשרו הוזלה משמעותית של המחיר".

האם חברתכם תיגש למכרזים רגילים בשכונות בהן מתוכנן מחיר מטרה?

צחי לוי, סמנכ"ל שיווק בחברת גינדי החזקות: "לפני שאנו ניגשים למכרז, בין אם מתוכנן בו מחיר מטרה או לא, אנו בוחנים את האזור, את השטח, את פוטנציאל ההשבחה ועוד. כל מכרז נבחן לגופו, ולכן אם קיימת הזדמנות טובה מבחינתנו אנחנו נהיה שם".

יורם אביסרור, סמנכ"ל שיווק של אביסרור משה ובניו: "עדיין לא החלטנו סופית, אך ככל הנראה נגיש הצעתנו באותם אזורים בהם אנו בונים היום. אנחנו לא חוששים מההחלטה לצאת במחיר מטרה וברגע שהעניין יקבל תוקף נתנהל בהתאם".

ומה לגבי הפריפריה? עד כמה היא אטרקטיבית בעיניכם?

צחי לוי (גינדי החזקות): "אנו מאמינים כי המעגל החיצוני של אזור המרכז יתרחב ותהיה הגירה של רוכשים מתל אביב לפריפריה. פרויקט כרמי גת בקרית גת, בו זכינו לאחרונה בשלושה מבין חמשת המתחמים שיקומו, הוא פרויקט בסדר גודל לאומי שצפוי לשנות את מפת הדרום. אנחנו הולכים להקים שם כ-1,200 יחידות דיור. זו הפעם הראשונה שאנחנו יוצאים מאזורי הביקוש המובהקים ומובילים הרחבה משמעותית של עיר בישראל".

ליאת דנינו ישראלי, סמכ"לית שיווק באפריקה ישראל מגורים: "עד כה פרויקט הדגל שלנו בפריפריה היה שכונת סביוני ים בקרית ים. הפרויקט כלל כ-1,400 יחידות דיור וסיימנו את שיווקו לפני מספר חודשים. אנו בוחנים להגדילו בהמשך. בימים אלה החברה החליטה להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית של המותג המצליח סביונים, ולראשונה תקים שכונת מגורים בחדרה, עם 208 יחידות דיור".

עמוס דבוש (דמרי): "הפריפריה הפכה אטרקטיבית כבר לפני כמה שנים. יש היום רכבת, שאיתה אפשר להגיע לערים כמו אשדוד, אשקלון ובאר שבע. יש לנו פרויקטים בפריפריה בנתיבות, שדרות, אופקים, באר שבע, אשקלון, אשדוד, קרית גת ועוד".

אלי ביתן (פרץ): "לצד בנייה במרכז הארץ בשנים האחרונות חברתנו בונה ובנתה שנים רבות בפריפריה מאילת ועד כרמיאל. אנו מאמינים בפריפריה. לאחרונה התחלנו פרויקט באשקלון ובכרמיאל, בונים ומרחיבים מרכזים מסחריים בבאר שבע, מגדל העמק, דימונה ושדרות".

האם לעליית מספר התקריות האנטישמיות בעולם יש או תהיה השפעה כלשהי על שוק הנדל"ן בארץ?

ליאת דנינו ישראלי (אפריקה ישראל): "אנו מזהים עלייה בכמות הפניות מצד תושבי חוץ ברכישת דירה דווקא בשכונות בעלות אופי קהילתי באזורי ביקוש. אם בעבר תושבי חוץ חיפשו דירות קטנות להשקעה או נופש בלבד (דירות רפאים), כיום המגמה השתנתה, והביקוש הוא לדירות בנות 5 חדרים המתאימות למגורים למשפחות".

חיים קראדי סמנכ"ל שיווק בפרשקובסקי: "שנאת היהודים היא פרמטר שממשלות ישראל לא לוקחות בחשבון וחבל. הניסיון מלמד כי ככל שיהיו יותר אירועים אנטישמים בחו"ל נראה גלים של רכישת דירות בארץ, הן למטרות עלייה והן למטרות ביטחון פסיכולוגי. קהל זה התחיל לזלוג ברכישותיו מחוץ לערים המסורתיות שרכש בהן בעבר".

יורם אביסרור (אביסרור): "מדובר בפלח שוק קטן שמגיע לרוב מצרפת או לונדון ושמעדיף ערי חוף כמו אשדוד, אשקלון, נתניה וגם ירושלים. אני סבור שהגירת יהודים מחו"ל תשפיע על שוק הנדל"ן בארץ ותביא לעליית מחירים באזורי הביקוש הרלוונטיים אליהם, אך בזמן הקרוב אנחנו לא מתכננים לבנות שם במיוחד בשל כך".

ספרו על העסקה הכי הזויה שהייתה לכם בשנה האחרונה.

גל קסטל, מנהל השיווק של חברת הבנייה ארזים (ג.י.א): לקוח נכנס למשרד המכירות באחד מהפרויקטים שלנו במרכז הארץ ולאחר מו"מ קצר רכש 3 דירות בנות 5 חדרים כל אחת, בעלות של כ- 6 מיליון שקל.

חיים קראדי (פרשקובסקי): קיבלתי טלפון במהלך צוק איתן איש שהציג עצמו כנציג של משפחה מאירופה, אמר שהוא מחר חוזר ורוצה להיפגש על מנת לראות אם אפשר להתקדם, קיימנו פגישה עוד באותו ערב במלון בת"א סוכמו הפרטים ולמחרת בבוקר נחתמו 6 חוזי מכר.

כיצד אתם נערכים לשיווק בתקופת קדם בחירות, לפני שכל הקלפים יטרפו מחדש?

דורית סדן, (שיכון ובינוי נדל"ן): בגלל שמדובר בקדם בחירות לאחר שלא התממש חוק המע"מ, אזי אנו מזהים כבר עלייה משמעותית במתעניינים לרכישת דירה כבר עכשיו. נקיים ארועי מכירות בכל פרויקט על מנת לתת מענה לביקושים. נוציא מלאים חדשים בכל פרויקט בהתאם לקצב המכירות. יש חזרה של כלל הלקוחות הפוטנציאלים שחיכו וכעת מבקשים לממש את רצונם לרכוש דירה. נוכל להגיב על זה רק בהמשך. עדיין מוקדם מידי.

טלי כהן (שפיר): "מכיוון שמהלכים כאלה ואחרים ירדו לטמיון, הציבור כבר מבין שלא כדאי לחכות עד שתיבחר ממשלה חדשה, כי יעבור זמן רב עד שיקרו פה דברים ובינתיים קרוב לוודאי שהמחירים ימשיכו לעלות. לכן הזוגות הצעירים שחיכו לחוק מע"מ אפס חוזרים עכשיו לקנות דירות, ולשם כך תגברנו את אנשי המכירות במשרדי המכירות".

חיים קראדי (פרשקובסקי): "אנו לא מתכוונים להיערך באופן שונה מההערכות הרגילה שלנו. מניסיון העבר, בתקופת קדם בחירות יש האטה מסוימת במספר המבקרים, אך עם זאת, קצב המכירות בדרך כלל לא נפגע, מה גם שבדרך כלל לאחר בחירות יש עלייה במספר המבקרים, במספר העסקאות ובמחירי הדירות".

גל קסטל (ארזים): "מתחילה עכשיו חזרה של כל אלה 'שישבו על הגדר' למשרדי המכירות. הביקושים הקשיחים ימשכו. אנו מוצאים את עצמנו כיום נתקלים בהרבה זוגות צעירים ורוכשים שהיו אמורים להיכלל בחוק מע"מ 0, חוזרים שוב למשרד המכירות ומבקשים לקבל את המחיר שהיה לפני מספר חודשים. לצערנו המחירים במרבית הפרויקטים עלו בין 5-10%".

העתיד מעורפל מתמיד

בכל הניסיונות שנעשו בשנתיים האחרונות על ידי הממשלה היוצאת לפתור את מצוקת הדיור, גורם רב חשיבות אחד הושאר מחוץ למקבלי ההחלטות במשק: ראשי חברות הבנייה המובילות. השולחנות העגולים וסערת המוחות שיזמו ראשי ממשלה קודמים, בראשם יצחק רבין ואריאל שרון ז"ל, שנזקקו אף הם לתנופת בנייה, לא התקיימו הפעם. עשרות שנים של ניסיון נזרקו לפח. נכון שכל החברות הללו יש אינטרסים, גלויים וסמויים, אך זו בדיוק מטרתה של ממשלה והצוות המקצועי שלה: לסנן את הדברים ולקחת מהם את החיובי והיצירתי. "הטעות הגדולה ביותר של ממשלת נתניהו היא שלא הקשיבה למקצוענים בענף וחשדה בהם בניגוד עניינים", אומר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, "זו הובילה לפספוס הגדול ביותר והוא ממד הזמן ותיאום המהלכים".

ביררנו עם מנכ"לי וסמנכ"לי חברות הבנייה המובילות בישראל מה הם מציעים לרוכשי הדירות, לממשלה הבאה ולשר השיכון הבא לעשות על מנת להבטיח עתיד טוב יותר.

מה היית מייעץ במצב שנוצר היום לרוכשי הדירות?

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מי שיכול לקנות, שיקנה. מי שמעוניין באזורי מחיר המטרה, שיחכה. חשוב לזכור שלא מדובר באותה הסחורה. מחיר מטרה יחול רק בבנייה חדשה ובמתחמים גדולים שמן הסתם אינם מהווים את מרכז אזורי הביקוש כי אם את שוליהם. כמו כן, במחיר מטרה תדרשו לגור בשכירות עוד כמה שנים".

חנן מור, יו"ר קבוצת חנן מור: "כל עוד מחירי הדיור גבוהים, אל תקפצו מעל הפופיק. יש מספיק פתרונות דיור זולים וחדשים מחוץ לתל אביב ואפשר למצוא ערים ויישובים עם דרכי גישה נוחות למרכז במידה ואתם עובדים שם. עם זאת, צריך לשים לב שיש במקומות הללו את כל התשתיות שאתם מחפשים, קופות חולים, בתי ספר, גנים וכדומה".

ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים: "לממשלה ייקח זמן לגבש צעדים חדשים בענף, לכן, לצערי אני צופה המשך של עליית המחירים בשנה הקרובה. רוכשים שימשיכו לשבת על הגדר ולהמתין לנס, יאלצו לשלם בעתיד יותר ולכן אני ממליץ להם לרוץ ולקנות דירה עכשיו".

דרור נגל, מנכ"ל חברת אזורים: "פקחו עיניים, נצלו את גמגומי הממשלה כדי לקנות דירה ולא לחכות לנס. עד לטיפול אמיתי ושורשי בשוק יעבור עוד הרבה מאוד זמן. רוכשי הדירות צריכים לקחת בשתי ידיים כל הטבה שמוצעת בשוק, ולא לחכות לשינויים רגולטורים".

שלמה גרופמן, יו"ר משותף קרן פייר: "אלה שלא רכשו דירות בהתאם להצעות הממשלה, משלמים כעת יותר, לכן הייתי מייעץ לרוכשי הדירות לבדוק את השוק היטב ולקבל החלטה היום על רכישת הדירה".

רחל מלכה, מנכ"ל ובעלים משותפים חברת מעוז דניאל: "רכשו דירה במחיר שאפשר לעמוד בו, גם אם לא מדובר בדירה המושלמת למגורים. ניתן להשכיר אותה ובמקביל לגור היכן שרוצים בדירה שכורה".

אבישי בן חיים, מנכ"ל רוטשטיין: "ניתן וצריך להרחיק גם למעגלים נוספים (יקנעם/כרמיאל/מגדל העמק/קריית גת/קריית מלאכי וכו') מעבר למעגל השני והשלישי מת"א (כדוגמת ראשל"צ/ נתניה). הרכבות והכבישים כבר מתוכננים להגיע לשם די מהר, אז זו תהיה עסקה טובה במחיר שפוי".

השרים ממליצים שוב ושוב להמתין ולא לרכוש כיום דירות. גם ראש הממשלה מבטיח עכשיו "פתאום" להציף את השוק בדירות. כיצד הציבור מגיב?

עמוס דבוש (דמרי): "השרים אמנם יצאו השנה חדשות לבקרים בהצהרות אך כבר למדנו שהמרחק בין הצהרותיהם למעשים בשטח ארוך ולכן אמינותם בעיני הציבור התערערה משמעותית, בעיקר לאחרונה".

יורם אביסרור (אביסרור): כל שני וחמישי השרים זורקים כותרות ללא בסיס. אנחנו רגילים לכך. בינתיים, לצערי, המחירים רק ממשיכים לעלות. כפי שציינתי, זוהי עובדה שבמהלך 10 החודשים האחרונים מאז הודיעו לראשונה על הרצון לצאת בהטבה ועד שהחוק בוטל, כל אותם אלו שקנו בזמן הזה חסכו כסף יותר ממה שהם היו יכולים לחסוך אם היו ממתינים להטבה.

מה הממשלה פספסה ומה הטעות הכי גדולה שלה לדעתך?

יגאל דמרי, מנכ"ל י.ח דמרי: "במקום להתעסק בבניית הארץ, המדינה עסוקה בלקחת מכם כסף. כל זוג צעיר ששמע בקול שר האוצר ושר השיכון בסוף 2013 לאחר שהם יצאו בהצהרות שהמחירים ירדו ב-2014, הפסיד 30-100 אלף שקל. המדינה אובדת עצות".

איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען: "לצערי ראש הממשלה פספס בגדול שלא אפשר את תוכנית מע"מ אפס, שהייתה תורמת באופן משמעותי ליכולת הכספית של מעמד הביניים. אמנם זה לא היה נותן פיתרון לכלל המשבר, אבל בהחלט היה מקדם את הנושא".

דליה שוסטר, יו"ר ובעלים, קבוצת נווה שוסטר: "זוהי ממשלה ללא יכולת משילות, השרים פועלים מתוך מניעים אישיים ופופוליסטיים ורודפי תקשורת ופייסבוק, ממשלה המנותקת ממרבית הציבור ומחוברת לאנשי ההון בלבד".

יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל אאורה ישראל: "לצערי, שני שרי השיכון האחרונים התעסקו יותר מדי בייצור כותרות. בנוסף, בממשלה הנוכחית טיפלו יותר מדי בצד הביקוש וניסו להורידו בדרכים מלאכותיות, וטיפלו פחות בצד ההיצע, שהוא החשוב בכדי להביא לתת מענה אמיתי לבעיה".

אבישי בן חיים (רוטשטיין): "הממשלה דיברה בכמה קולות ולא הקימה גוף אחד שירכז את כל ההיבטים בנושא המחסור בענף המגורים וייתן מענה מסודר לתחלואים שנוצרו".

שאול לוטן, מנכ"ל חברת לווינשטין: "הממשלה עסקה בהפרחת רעיונות ולא בניסיון אמיתי לטפל בבעיה. היו הרבה הצעות ורעיונות, אך הן נכנסו באוזן אחת ויצאו בשנייה".

דורון לוי, מנכ"ל ובעלים משותף של חברת "גיא ודורון לוי": "ההמתנה עם פרסום מכרזים לשיווק קרקעות רבות לבנייה כדי שניתן יהיה לשלבם בתוכניות דוגמת מחיר מטרה או חוק מע"מ אפס הייתה שגויה. בינתיים גדל המחסור בהתחלות בנייה. גם אם המנהל רצה להמתין למחיר מטרה ואז לתת לאוכלוסייה מסוימת דירות מוזלות, הוא לא היה צריך לעצור את השיווק".

אז מהו לדעתכם הפיתרון להורדת מחירי הדיור, אם זה בכלל אפשרי?

אוהד דנוס (שמאים): "בנייה עצמית על קרקעות מדינה של עשרות אלפי יחידות דיור שיושכרו לציבור לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. חיוב של קרנות הפנסיה והגופים המוסדיים האחרים להשקיע חלק מכספי החוסכים ברכישת המיזמים הללו מידי המדינה, מיד לאחר אכלוסם המלא, כפרויקט מניב. בנוסף, הקמת מנהלת כלל ארצית בתחום ההתחדשות העירונית. יעד של הורדת מחירים הינו שאפתני מדי בשלב זה ומבנה תקציב המדינה ומצב המשק אינם מאפשרים אותו בכל מקרה כיום".

חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן: "לצערי ענף הנדל"ן מתחלק למספר משרדי ממשלה, ולכן הייתי מחלק את התשובה שלי בין מספר שרים: לשר הבינוי הייתי מייעץ ליזום הפשרת 100 אלף דונם באופן מיידי בשולי המרקמים העירוניים. לשר הפנים הייתי מציע לבטל את היטלי ההשבחה. זהו מס קטלני המהווה חסם עיקרי לבנייה למגורים על קרקע פרטית, ומביא גם להתייקרות מחירי הקרקעות הציבוריות. לשר האוצר אני מציע לבטל לחלוטין את כל מערך מיסוי המקרקעין, כלומר מס רכישה ומס שבח, ובכך להביא לפישוט מערך המיסים. בסופו של דבר זה יוביל דווקא לעלייה בגביית המסים וחיסכון בהוצאות על כוח אדם".

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר מקבוצת אשטרום: "אם הממשלה תצליח לשכנע את הציבור שמחירי הדירות צפויים לרדת בהדרגתיות בעשר שנים הבאות (2%-3% בשנה), היא תרחיק מתוך מבקשי הדירות את המשקיעים ואת המשפחות שבשלב זה אין להם צורך מיידי בדירה, אבל מחשש לעליית מחירים נוספת, מקדימים רכישה. אפשר להציע פתרונות דיור זמניים כדוגמת הפתרונות שניתנו בשנות ה-90, למשל הקמת מתחמי מגורונים באזורים לא רחוקים מאוד ממרכז הארץ, הסמוכים לתשתית תחבורתית: כבישים, תחנות רכבת ואוטובוסים.

רחל מלכה (מעוז דניאל): "יש לאפשר משכנתא של 90% ממחיר הדירה, מהלך שיפתור הרבה מבעיות ההון ראשוני הנדרש שלא בנמצא אצל הזוגות צעירים, ופריסה להחזר של 30 שנה לפחות בריבית נמוכה. באשר לחוק מע"מ אפס, הייתי ממליצה לתקן את החוק כך שלא יינתן פטור אלא דחייה של תשלום המע"מ לזכאים, ופריסת התשלומים עליו לחמש שנים. כך לא יגרעו בפועל הכנסות המדינה, אלא ידחו ויהוו מקור לזכאים בעתיד".

שאול לוטן (לווינשטין): "יש ללחוץ על הוועדות לאשר תוכניות בלוח הזמנים ולקנוס כל רשות בקנס משמעותי על אי עמידה בלוחות זמנים. צריך להסיר מכשלות בירוקרטיות ודרישות לא חוקיות של הרשויות. כדאי להתחיל לבצע תשתיות על, עוד טרם פרסום מכרזים על קרקעות כדי לאפשר התחלות בנייה מוקדמות וגם לאפשר לחברות בנייה לזכות ביותר ממגרש אחד במכרזים הבאים. צריך לשחרר קרקעות, ולדאוג לסינרגיה בין המשרדים".

יעקב אטרקצ'י (אאורה): "יש להוריד את המיסים, למשל באמצעות ביטול זמני של מס רכישה על הקרקעות, ולהציע פיתרון מערכתי למצוקת כוח האדם הגוברת בענף הבנייה, קרי הבאת עשרות אלפי פועלי בניין לארץ. הייתי מציע גם כי במסגרת המכרזים שייצאו ניתן יהיה לחייב יזמים וקבלנים לבנות בלוח זמנים קצר, כאשר מי שיעשה זאת יקבל 'פרס' ומי שלא – יקבל קנס".

ניסים בובליל (התאחדות בוני הארץ): "הממשלה הבאה צריכה ליישם את החלטת הממשלה היוצאת להפחית מיד כ-50 אלף שקל מעלויות הבנייה לכל יחידת דיור. בנוסף, הממשלה צריכה לפרסם תקנות לשעת חירום הקובעות הליך בזק של הפשרת קרקעות לבנייה ואישור התוכניות שלהן באזורי ביקוש, ולבטל לתקופה מוגבלת את המנגנון המסורבל של הוצאת היתרי בנייה והחלפתו בפרוצדורה קצרה וקולעת".

דורית סדן, (שיכון ובינוי נדל"ן): הסעיף שמשפיע בצורה הכי משמעותית על מחירי הדירות הוא מחיר הקרקע, הוזלה של מחיר הקרקע והוצאת מכרזים בהיקפים גדולים בכל האזורים כולל אזורי הביקוש, תביא לבלימה של עליית המחירים ואף להוזלה מזדחלת.

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: "כדאי לתת מענקים לאזורים בעלי עדיפות לאומית ללא הגדרות וקריטריונים מגבילים. לדוגמה- אם המדינה מחליטה שהיא מעוניינת ליישב אזור מסוים, כל רוכש דירה בו זכאי להטבה כספית, כזו שאינה עוברת דרך היזם או מוכר הדירה אלא ישירות לקונה".

אבישי בן חיים (רוטשטיין): "יש להוסיף כוח אדם בוועדות המקומיות/ מחוזיות ולפשט את הליכי קבלת ההיתרים וטפסי 4 כגון קביעת לו"ז קשיח לוועדות כולל תמרוץ וסנקציות".

מה המשימה הראשונה שהיית מייעץ לשר הבינוי הבא לבצע?

דרור נגל (אזורים): "על מנת שיזמים יירתמו וישקיעו בפרויקטים ארוכי טווח צריכים לייצר תשתית של אמון. דרוש קו מדיניות אחיד וברור שיביא את הציבור והיזמים להאמין כי החלטות הממשלה אכן מתקיימות, אחרת הענף ייפגע עוד יותר".

ארנון פרידמן (אשדר): "תחום הדיור מושפע מפעילותם של רוב משרדי הממשלה, וכמעט לא ניתן לקדם בו מהלכים ללא שיתוף פעולה חוצה משרדים. הייתי מציע לשר הבינוי להיות ממפלגתו של ראש הממשלה ולקבל ממנו גיבוי מלא לפעולות הבין-משרדיות".

שאול לוטן (לווינשטין): "לחשוב לפני שהוא מצהיר הצהרות פופוליסטיות. לוודא אפשרות אישורן. לוודא אפשרות ישומן. רק אז להצהיר ולבצע".

דליה שוסטר (נווה שוסטר): "להתחיל לחייב רשויות להתחדשות עירונית, לקדם אזורים בהם ישנן תשתיות, לחייב את הרשויות לעמידה בלו"ז, להעניק לרשויות הטבות שיקדמו פרויקטים ולפתוח ערוץ לאכיפה בדמות ועדות מקצועיות נגד רשויות שמעכבות פרויקטים".

 ניסים בובליל (התאחדות בוני הארץ): "במקביל לפעילות להרחבת השיווקים והגדלת היצע הדירות, יש לחתום על הסכם להבאה מיידית של 20 אלף עובדים זרים מסין, לשם יישום הבנייה על הקרקעות שהמדינה מתכננת לשווק".

חנן מור (חנן מור): "הייתי מייעץ לו להתחיל את הקריירה שלו כשר בקריאת מסמך זיילר. כל התשובות לבעיית הנדל"ן מצויות שם, והגיע הזמן שמישהו יתייחס אליו בכבוד הראוי".

דורון לוי (גיא ודורון לוי): "בשנתיים האחרונות עיכב המנהל הוצאה לשיווק של קרקעות רבות, חלקן הגדול באזורי ביקוש. הכוונה לקרקעות זמינות לבצוע מיידי שהמנהל ביקש לכלול במסגרת תוכניות כמו מחיר מטרה או מע"מ אפס. לכן, משימתו הראשונה של השר צריכה להיות הוראה לשיווק מסיבי של קרקעות אלה שייתנו מענה ופתרון לביקושים בשוק בשנים הקרובות".

איל הנדלר (כנען): "שר השיכון הבא חייב לרכז את כל הסמכויות הקשורות לשיווק קרקעות ובינוי תחת ידיו – כולל כל הקשור לנושא ממשרד האוצר, ממשרדו, אחריות ישירה על רמ"י וממשרד הפנים, כולל אישורי תוכניות בניין עיר. המצב כיום הוא בלתי נסבל בשל ריבוי מוקדי אחריות, בירוקרטיה וסחבת וחייבים לייעל את כל המערכת".

יקי אמסלם (אלמוג): "המלצתי לשר הבינוי הבא, לעצור את הברברת חסרת האחריות של משרדו. לא לצאת בהצהרות שאין להן בסיס קיומי, שכל מטרתן היא הטעיית הציבור. יש לבחון לעומק את תוכניות המנהל ולהכין תוכנית רב שנתית לשחרור קרקעות זמינות לבנייה על מנת להוביל גידול בהיצע הקרקעות, לבחון את עלויות הפיתוח המנופחות אותן קובע משרד הבינוי ולצמצמן על מנת להוביל להוזלה משמעותית בערכי הקרקע".

שלמה גרופמן (קרן פייר): "לא הייתי מציע לו לבצע אף משימה מבלי חשיבה לטווח ארוך תוך התייעצות עם גורמי הנדל"ן הפועלים בשוק כבר עשרות שנים. ענף הנדל"ן למגורים הינו ענף ארוך טווח, אין פתרונות קסם".

איפה יעמוד לדעתכם שוק הדיור בעוד שלוש שנים?

יגאל דמרי (דמרי): "אנחנו עושים הכל כדי להביא את השוק לאיזון מבחינת היצע וביקוש אבל לדעתי בטווח של ארבע-חמש השנים הקרובות אין סיכוי שזה יקרה. אולי תהיה ירידה מקומית פה ושם, אבל בסך הכל תהיה יציבות במחירי הנדל"ן עם הפנים למעלה".

אוהד דנוס (שמאים): "לצערי, בעוד שלוש שנים נעמוד לכל היותר באותו המקום. במצב העניינים הנוכחי רק אסונות עלולים להביא להורדת מחירים מיידית – מלחמה, מיתון ואולי גם העלאות ריבית. בכל המקרים הללו, מחירי הדיור יהיו הדאגה הקטנה ביותר שלנו. מה שבטוח שלא ישנה דבר הוא דיבורים על הפחתת מחירים שאינם בונים ולו דירה אחת, נהפוך הוא, הם פועלים בכיוון של הפחתת התחלות הבנייה, וקידומנו עוד צעד אל עבר הקטסטרופה".

ניסים בובליל (התאחדות בוני הארץ): "התשובה לשאלה טמונה ביכולת הממשלה הבאה ליישם החלטות. למדנו מהממשלה היוצאת שלא די בקבלת החלטות – יש גם לבצען בפועל. בעתיד הקרוב, אנו צופים המשך מגמת עליית מחירים".

אבישי בן חיים (רוטשטיין): "להערכתי השוק יתמתן מאחר ובכל זאת נעשו מספר צעדים בשנתיים האחרונות, שיניבו פירות בעוד כשלוש שנים. ירידת מחירים אני לא רואה שתקרה בשנים הללו, אבל התייצבות בהחלט באה בחשבון".

שאול לוטן (לוינשטיין): "אני צופה מחסור בדירות".

דורון לוי (דורון וגיא לוי):"אני צופה עליות מחירים בעיקר בפלח השוק של הדירות במחיר הנמוך יותר – הכוונה לדירות שמחירן נע בין מיליון שקל ל-1.7 מיליון ועד שני מיליון שקל. רמז למגמה זו ניתן לראות כבר כעת: עליות המחירים הגבוהות ביותר נרשמו לאחרונה דווקא בפריפריה".

חיים פייגלין (צמח המרמן): "לצערי אני מעריך שהמגמה במסגרתה הביקוש עולה על ההיצע תימשך. אני לא איש בשורות".

ארנון פרידמן (אשדר): "לצערי, אני לא מאמין שנראה לאחר הבחירות שינוי במדיניות או שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים וביניהם לבין השלטון המקומי, כך שאני חושש שההיצע לא ידביק את הביקוש. רוב מבקשי הדירות לא יזכו לדירות במחיר מוזל".

יקי אמסלם (אלמוג): "קשה לחזות את העתיד של שוק הדיור, במיוחד כי אין לדעת האם הממשלה הבאה תחזיק מעמד מבלי להתפרק שלוש שנים".

ראה גם

צילום: fotolia

היום שאחרי

בתחילתה, שנת תשע"ד הסתמנה כשנת הנדל"ן, כאשר מצוקת הדיור הועמדה בראש סדר העדיפויות של הממשלה. ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>