ראשי / חדשות נדל"ן / מדברים מהשטח

מדברים מהשטח

בניגוד לעבר, השנה מקבלי ההחלטות לא שיתפו את ראשי ענף הנדל"ן –  הקבלנים והיזמים, בחיפוש אחר פתרונות להוזלת מחירי הדירות ויציאה מן  המשבר בשוק הדיור. זוהי ההזדמנות לשמוע מהם מה דעתם על התוכניות החדשות, מה קרה בענף כיום, ואיך הם היו פותרים את הבעיות לו הם היו במקומם של שר השיכון ושר האוצר>> עופר פטרסבורג

בשנים עברו, כשראשי המדינה רצו לדון בשינוי המדיניות בשוק הדיור, הם זימנו לשולחן העגול את קברניטי הענף, לשמוע את דעתם ולהיוועץ בהם. השנה, תהליך קבלת ההחלטות היה שונה בתכלית. בניגוד גמור לראשי הממשלה לשעבר יצחק רבין או אריאל שרון שקיימו סערת מוחות עם ראשי המשק,  מי שהובילו  הפעם את המהלכים, ששיאם פטור ממע"מ בעיקר ליוצאי צבא ומחיר מטרה נמוך וקבוע מראש  לאלפי דירות במכרזי קרקע, הם ארבעה אנשים בלבד: שר האוצר יאיר לפיד, יו"ר מטה הדיור אורי שני, שר השיכון אורי אריאל ומנכ"ל משרד השיכון הוותיק שלמה בן אליהו, בסיוע שרי קבינט הדיור.

אז הנה ההזדמנות לשמוע דווקא את דעתם של ראשי ענף הנדל"ן שנותרו הפעם מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות. הזדמנות לבדוק מה הם היו עושים אילו הם היו בתפקיד שר האוצר, מה דעתם על התוכניות שהתקבלו, מה בעיניהם הביא לעליית המחירים המטורפת בשוק הדיור, ומה תחזיותיהם  ל-2015.

הם, מתברר, סקפטיים במקרה הטוב וחסרי אמון במקרה הרע באשר לתוצאות תוכנית הורדת המע"מ לאפס בהעדר היצע דירות. הם מספרים על שיתוק באתרי הבנייה ומביעים חשש מפני המשך עליית המחירים, כל עוד אין מספיק דירות וכל עוד הם נאלצים לשלם לפועל סיני 20 אלף שקל לחודש. אז מהו עתידו של ענף הדיור בעיני אלו שחיים את השטח יום יום?

בלבול והאטה במכירות

מה השתנה אצלכם מאז פרסום התוכניות הממשלתיות להוזלת הדיור?

שאול לוטן, מנכ"ל  קבוצת לוינשטיין:  "עם פרסום התוכנית חלה ירידה דרסטית בענף, עד כדי כמעט עצירה במכירת דירות בטווח של עד 1.6 מיליון שקל. במכירת הדירות שיקרות קצת יותר מסכום זה, חלה האטה קלה, אך  לא חל כל שינוי במכירת דירות ששוויין עולה על 2 מיליון שקל. לא עשינו שום מבצע, ולא הורדנו מחירים".

דרור נגל, מנכ"ל חברת אזורים: "אנו חשים בעיקר בלבול אצל הרוכשים. הרוכשים עדיין מגיעים למשרדי המכירות, כשמצד אחד הם שבעים מההבטחות השונות לגבי ירידת המחירים, ומצד שני הם אינם אדישים להצהרות של הגורמים הרגולטורים במשק. כתוצאה מכך הם דוחים ומאריכים את ההתלבטות. בינתיים הם  נותרים ללא דירה, ומחירי השכירות עולים וגואים".

אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו: "בשלושת החודשים האחרונים אנו רואים תנועה רבה של זוגות צעירים שמגיעים לאתרים ובודקים את ההיצע, אך מכיוון שעדיין אין החלטה לגבי ההטבה – הם מעכבים את ההחלטה לגבי הרכישה. לעומת זאת, משפרי הדיור באים וקונים".

יוסי אברהמי, מנכ"ל חברת יוסי אברהמי: "החברה ממשיכה לשווק את הפרויקטים לפי התכנון. בשנים האחרונות היו אין ספור תוכניות שאף אחת מהן לא יצאה לפועל, ולכן  לא הפסקנו קמפיינים ובוודאי לא הורדנו מחיר".

אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין: "עם פרסום התוכנית ירדה כמות המבקרים במשרדי המכירות ותהליך המכירה של אלו אשר הגיעו, היה ארוך יותר. אבל לא הורדנו מחירים ולא הכרזנו על מבצעים".

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג כ.ד.א.י: "עם פרסום תוכנית המע"מ, עלו הרבה מאוד שאלות וחששות בקרב מתעניינים שהיו בהליכי מו"מ מתקדמים. חלקם אף הקפיאו את ההליך עד להתבהרות העניין. באופן כללי, הורגשה האטה בקצב המכירות בפרויקטים בהם מחירי המכירה אינם עולים על 1.6 מיליון שקל.  עם זאת לא יצאנו במבצעים מיוחדים ולא הורדנו מחירים".

ניר יחזקאל, מנכ"ל חברת ב. יאיר: "ישנה מגמה של דחיית עסקאות הן  מצד אוכלוסיית היעד וגם מקרב משפרי דיור החוששים כי יקשה עליהם למכור את דירתם.  באתרים בהם מוכרים דירות במחיר שמעל שני מיליון שקלים לא הייתה השפעה ניכרת".

ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר: "הורגשה ירידה משמעותית בכניסה של מתעניינים לאתרים וירידה בהיקף המכירות, בעיקר בדירות שמחירן עד 1.6 מיליון שקל".

שלמה גרופמן, יו"ר משותף קרן פייר:  "בחודש הראשון להכרזתו של שר האוצר על תוכנית המע"מ שעדיין לא התממשה, נרתעו רוב הקונים מלקבל החלטה על רכישה ובמידה מסוימת היה שקט באתרים".

דורון לוי, מנכ"ל משותף בחברת גיא ודורון לוי: "קיימת האטה במכירות. אנו עדים לאנשים שמגיעים לאתרי המכירות לבדוק את ההיצע הקיים, אך מרביתם ממתינים עד להתבהרות סוגיית המע"מ. לצד זאת יש חתימת חוזים, אך בקצב איטי".

כמו במחאה החברתית

אז  כדאי לקנות דירה עכשיו, או להמתין?

ארנון פרידמן: "אני לא יכול להמליץ למי שעל פי הפרסומים ייתכן ויהיה זכאי להיכלל בתכנית רכישת דירה בפטור ממע"מ למהר ולרכוש דירה עכשיו, ולאבד את האפשרות לקבל פטור ממע"מ בהמשך. אבל הממתינים חייבים להבין שגם אם תוכנית זו תצא לדרך בחודשים הקרובים, מספר הדירות למכירה קטן בהרבה ממספר הזכאים, ולכן רק חלק מהזכאים יצליחו לממש רכישה".

דרור נגל:  "מי שרואה עצמו עומד בקריטריונים של פטור ממע"מ, יתכן כי כדאי לו להמתין. לשאר אני ממליץ לא לשנות את תוכניותיהם, שכן עשויה להיות פריצת ביקושים חדשה שתגרום לעליית מחירים, בדיוק כמו לאחר המחאה החברתית".

שאול לוטן: "תלוי מה , דירות עד 1.6 מיליון שקל יתכן ויוזלו עקב מע"מ אפס, היתר כדאי לקנות".

 אלי אביסרור: "אני ממליץ למי שאינו זכאי לרוץ עוד היום ולקנות דירה, מכיוון שכשהטבת המע"מ תיכנס לתוקף, עשרות אלפי רוכשי דירות יתחרו על היצע מצומצם והיכולת לבחור בדירה שמתאימה לצרכים של הקונה תהיה מוגבלת".

 שלמה גרופמן: "אם הייתי צריך לקנות היום דירה לא הייתי ממתין, בוודאי אם היא דירה המתאימה לי מבחינת היישוב בו אני רוצה להתגורר, גודל הדירה, היזם והקבלן".

ניר יחזקאל: "במידה ותהיה זכאי לקבל את הטבת המע"מ, כדאי להמתין לה. בכל מקרה אחר, כדאי לקנות עכשיו. בתקופת המחאה החברתית הקונים עמדו על הגדר, וכאשר החליטו לרדת מהגדר הם גילו שהמחירים עלו. יש סיכוי סביר שהתרחיש הזה יחזור על עצמו".

כמו קצף בבקבוק

איזה נזק עלול להיגרם לכם בשל התוכניות החדשות בטווח הקצר והארוך, וכיצד אתם נערכים לזה?

 יקי אמסלם: "הנזק הישיר הוא ירידה בקצב המכירות והקפאת מו"מ מתקדמים. זה מוביל לעלויות מימון נוספות שביצועם נמשך כרגיל על מנת לעמוד בהתחייבויות כלפי הקונים שכבר רכשו בהם דירה, ובשל הצורך לעמוד בלוחות הזמנים להם התחייבנו מול הבנקים המלווים".

ניר יחזקאל: "החברה נמצאת עם מלאי מאוד מצומצם של דירות לא מכורות, רובן  במחיר של מעל ל-2 מיליון שקל . בפרויקטים הזולים יותר כמו במודיעין, בבית שמש ובגבעת זאב, כל הדירות נמכרו. בפרויקט היוקרה משכנות האומה היו ביקושים גבוהים. בפרויקטים עתידיים במצליח ובפסגת זאב אנו צופים כי לתוכנית המע"מ אפס תהיה השפעה לטובה על המכירות. בסך הכל, בטווח הקצר עד למועד כניסת ההטבה לתוקף נגרם נזק מצומצם, אך לאחר כניסת הטבת המע"מ לתוקף, תהיה תועלת גדולה הרבה יותר, כך שאנו לא ניזוקים מהתוכנית".

אלי אביסרור: "אנו לא חווים נזק מכיוון שיש עלייה בעסקאות שנחתמות עם משפרי דיור ומשקיעים. מדובר ברוכשים מנוסים שממהרים לרכוש דירה מכיוון שהם מבינים שכאשר הטבת המע"מ תיכנס לתוקף, הזוגות הצעירים יתחרו איתם על היצע מצומצם של דירות ויוכלו לרכשן במחיר נמוך בהרבה.  לכן משפרי הדיור לא יושבים על הגדר כמו הזוגות הצעירים, וכשמדובר במחיר אטרקטיבי מספיק הם מבצעים את העסקאות עוד היום. בראש העין, למשל, בשלושת השבועות הראשונים לשיווק הפרויקט, נמכרו למעלה מ-20 דירות – רובן למשפרי דיור".

יגאל דמרי, בעלים של חברת י.ח דמרי: "לפני שנתיים העליתי רעיון דומה לזה של לפיד בפני משרדי האוצר והשיכון, כשאמרתי שיש להגביל את התקרה המקסימלית של מחיר הדירה כולל מע"מ, דבר שהיה מוביל ליציבות במחירים. חבל שלא עשו זאת כבר אז. הצעד של לפיד מבורך, רק שהוא מתייחס למחיר של מטר מרובע, כשכדאי היה לדבר פשוט על דירות עממיות בנות 4 ו-5 חדרים, ללא קשר לגודלן. רוכשי דירה ממתינים להחלטת הממשלה, וברור שהדבר מביא לעצירה מסוימת בשוק. אבל כמו בקבוק מוגז שאתה מנער אותו והקצף רוצה לברוח החוצה, כך תהיה התנפלות מחודשת על הדירות ושוב התוצאה תהיה עליית מחירים. חשוב להדגיש שהיזמים לא מרוויחים יותר: מי שיפתח את הדו"חות האחרונים של החברות הציבוריות יראה שקצב העלייה במחירים לא הדביק את קצב העלייה בתשומות הבנייה ומחירי הקרקע והמרווח ירד".

אייל הנדלר, מנכ"ל קבוצת כנען:  "ההשפעה לטווח הקצר היא שביום שייכנס חוק המע"מ לתוקף, דירות במחירים של עד 1.6 מיליון שקל פשוט ייחטפו וייעלמו מהשוק. רוב הסחורה שתישאר תהיה יקרה מ-1.6 מיליון שקל, ומכיוון שאנו משווקים פרויקטים שבהם דירות יקרות יותר אך עדיין מחיריהן אטרקטיביים – אנו צופים ביקושים גבוהים. לטווח הארוך, להערכתי באזורי הביקוש ייווצר מחסור גדול בדירות ולכן אני לא רואה בהם ירידת מחירים".

דרור נגל: "בטווח הקרוב אנחנו לא חושבים שתהיה ירידה במחירי הדירות שלנו. הדירות הרלוונטיות בקריטריונים של מע"מ 0% הן הדירות הזולות יותר, אשר גם כך הביקוש להן גבוה מאוד, כך שאם יהיה שינוי במחירים, בטווח הקצר זה יהיה רק שינוי כלפי מעלה. לצערי, בטווח הבינוני אני לא רואה שינוי גדול, היות ואנחנו היזמים, בדומה לרוכשים, גם נמצאים בהמתנה. כיום אני נדרש לחשוב מספר פעמים לפני שאורה על רכישת קרקע במחיר מלא, מכיוון שההשפעה של מכרזי מחירי המטרה עדיין לא ידועה.  אנחנו גם משהים חלק מתהליכי התכנון (גודל הדירות, רמת הגימור וכד'), היות ואנחנו לא יודעים מה יהיו הקריטריונים של הפטור ממע"מ. כל אלו גורמים לעיכוב בבניית דירות חדשות, ושוב להאטה בקצב הגדלת היצע הדירות".

ארנון פרידמן: "בטווח הקצר אין השפעה על מחירי הדירות, ואנחנו מאמינים שברוב האתרים לא תהיה השפעה גם בטווח הארוך יותר. אנחנו נערכים לירידה בקצב המכירות ע"י צמצום ההשקעה בפרסום ועיכוב ביציאה לביצוע של בניינים נוספים".

שלמה גרופמן: "אינני חושב שלתוכנית זו, במידה ותתממש, תהיה השפעה על מחירי הדירות במרכז הארץ. מחירי הדירות נקבעים בהתאם למחירי הקרקע, העבודות הקבלניות והמיסים העצומים המוטלים על כל דירה ודירה. לכן אינני רואה בטווח הקצר כל שינוי מחיר".

אבישי בן חיים: "בטווח הקצר תהיה האטה, בטווח הארוך – עם התבהרות העניינים ולאור התפרצות הביקוש הכלוא כיום, תהיה עליית מחירים ולאחר תקופה מסוימת השוק יתאזן והמצב יחזור לקדמותו. אנו נערכים לכך שלא להתחיל פרויקטים חדשים עד להתבהרות המצב, ולא נשנה את  מחירי המכירה".

יוסי אברהמי: "בטווח הקצר אנחנו בוודאי לא נשנה את המחיר. גם שאני מסתכל לטווח ארוך, המחירים יעלו באותו שיעור שהם אמורים לעלות, ככל שבניית הפרויקט מתקדמת".

דרושים עובדים

מהם הגורמים העקיפים שגרמו לעליית מחירי הביצוע?

דרור נגל: "אנו נדרשים כיום לתקנים חדשים במגוון תחומים. למשל, כמעט ואין כיום בנייה חדשה ללא מרתפי חנייה, מה שמעלה את מחיר הביצוע בקרוב ל-10% במחיר דירה. בנוסף, תקנות בידוד, בנייה ירוקה, פיקוד העורף וכיבוי אש, העלו את מחירי הביצוע בשיעור של 5% בשנים האחרונות. גורם נוסף הוא היעדר כוח אדם מקצועי מספק בענף הבנייה, אשר מעבר להעלאת מחירי הביצוע, הוא גם מאריך באופן משמעותי את קצב הבנייה".

שאול לוטן: "חוסר בכוח אדם מיומן, שבאמת מוכן לעבוד. אם אני צריך לשלם לעובד סיני 20 אלף שקל בחודש, אז יש בעיה אמתית".

יקי אמסלם: "עליית מחיר הדלק שהשפיעה על מחיר התעשיות לבנייה דוגמת בטון וברזל, עליית מחיר האלומיניום, עלייה במחיר המלט, הוספת תקנים חדשים ומחסור בעובדים שהוביל לעלייה בשכר עבודה ולהתארכות של לוחות הזמנים לביצוע".

דורון לוי: "עלות הביצוע עלתה במרביתה משכר העבודה הגבוה המשולם כיום, הקושי העצום לגייס עובדים ולוחות זמנים המתארכים בהקמת פרויקטים שגורמים לעליית תקורת האתר. כל אלו מגולמים במחיר הדירה ומועמסים על הרוכשים".

מפרט על רמה

עד כמה המפרט משפיע על מחיר הדירה? האם אפשר להתפשר וכמה אפשר לחסוך?

ארנון פרידמן: "המפרט משפיע על מחיר הדירה ביחס הפוך למחירה הכולל. עבודות הגמר מהוות כ-40%-60% מעלויות הבנייה. ההבדל בין מפרט עשיר למפרט דל יכול להגיע לכ-20% מעלויות הבנייה. אבל עלויות הבנייה מהוות כ-50%-60% ממחיר דירה שעלות הקרקע בה אפסית, ורק 30%-40% ממחיר דירה שעלות הקרקע בה גבוהה. מכאן, שסטנדרט המפרט יכול להשפיע בכ-5%-10% ממחיר הדירה בלבד. אנחנו מתאימים את המפרט למיקום הפרויקטים ולמחירי הדירות בכל אזור.

"במקומות בהם מחירי הדירות נמוכים יחסית, אנחנו מעדיפים לחסוך במפרט של הדירות ולא לחסוך במפרט של הרכוש המשותף והפיתוח הצמוד".

יוסי אברהמי: "ברור שרמת המפרט משפיעה על מחיר הדירה, אך רוכשי הדירות דורשים מפרט גבוה ולא מוכנים להתפשר. מבחינתי, החברה תמשיך לתת ללקוחות מפרט גבוה. מה עדיף, לצמצם את המפרט ואז רוכשי הדירות יאלצו לשלם מאות אלפי שקלים על שדרוגים, או לתת להם מפרט גבוה ולהפוך אותם ללקוחות מרוצים?"

דרור נגל: "המפרט משפיע ברמה של כ-5% על מחיר הדירה, אבל זוהי דרישת הלקוחות.  בניינים שאנחנו משווקים במפרטים נחותים יותר, סובלים מקושי שיווקי – גם אם הדירה זולה יותר".

שאול לוטן: "אי אפשר לחסוך במפרט, כי יש דרישות תקנים מחמירות מחד גיסא, והקהל התרגל לסטנדרטים גבוהים יותר מאידך גיסא".

דורון לוי: "אפשר להתפשר על המפרט – אך מכיוון שיש כבר נורמה מסוימת, ומכיוון שמדובר בסכומים זניחים,  לא יהיה זה נכון ללכת אחורה ולייצר 'דירות שיכון'. חשוב לנו לבנות מפרט שישרת את הרוכשים עשור קדימה, ולבנות דירות עם הפנים לעתיד הרחוק".

ניר יחזקאל: "מחיר הדירה מושפע באופן ישיר מעלות בנייתה, ולכן הקטנת הדירות, הורדת המפרט וביטול חניות מקורות, יורידו את מחיר הדירה, אבל באזורים שבהם אנו בונים יש דרישה של הלקוחות למפרטים גבוהים, ולכן לא נוריד את הסטנדרט".

צפויות בעיות אחרות

האם הורדת המע"מ ומחיר מטרה באמת יובילו לירידת מחירים?

שלמה גרופמן: "שתי השיטות טרם נוסו ואינני רואה את הדברים קורים בזמן הקרוב, בינתיים יש רק הכרזות של הממשלה ללא ביצוע וללא עשייה".

יוסי אברהמי: "לא ולא. התוכניות נקודתיות ואין בהן פתרונות מקיפים".

אלי אביסרור: "הורדת המע"מ תגרום לירידה במחיר לצרכן, אך היא לא תהווה ירידה 'אמיתית'. איני מאמין שתוכנית מחיר מטרה בכלל תצא לפועל מכיוון שאני לא מאמין שראשי ערים יסכימו לבנות שכונות של זכאים בלבד. בנוסף, צעד כזה יגרום לסטנדרטים נמוכים בבנייה".

אבישי בן חיים:  "מע"מ לא יעזור, מחיר מטרה כן, בתנאי שיבוצע במסה קריטית של קרקעות ולא נקודתית".

שאול לוטן:  "אני מניח שמתוך הורדת המע"מ ייהנה הקונה ב- 12% והקבלן ב-% 6".

ארנון פרידמן: "התוכניות הנדונות בממשלה לא תגדלנה את היצע הדירות ולכן לא תהיה להן השפעה ארוכת טווח על מחירי הדירות בכל הארץ. תוכנית מחיר המטרה, שיש כוונה להפעילה במתחמים בהם למדינה יש עתודות קרקע זמינה לבנייה בהיקפים גדולים, תגרום לכך שהדירות שישווקו במסגרתה תימכרנה במחירים נמוכים ממחיר השוק, ואלה שיזכו לרכוש אותן יקבלו מתנה. בהיעדר מלאי דירות נוספות יעמוד החלק מהציבור שלא יצליח לרכוש אותן מול מלאי זמין אפסי. בכל מקרה לא תהיה לתוכנית זו השפעה על מכירת דירות באזורים רחוקים מאזורי השיווק של תוכניות אלה, ולאחר מכן המחירים של הדירות באזורים אלה יחזרו למחירי השוק הנוכחיים ואף עלולים לעלות".

בלי הצהרות

אם היית שר השיכון / שר האוצר, איך היית פותר את בעיית הדיור?

ארנון פרידמן: "אני ממליץ לשרים לפרסם בציבור שבכוונת הממשלה לפעול להורדה הדרגתית של מחירי הדירות, על-ידי הגדלת היצע הקרקעות הזמינות, ושאין לצפות לירידה משמעותית מיידית. את משאבי הממשלה הייתי מפנה לפעילות להגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה. מצוקה מיידית של חסרי דיור יכולה להיפתר באופן זמני כדוגמת הפתרונות שניתנו בשנות העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, באתרי מגורונים. אינני משוכנע שהציבור יסכים לעבור לאתרי מגורונים, שיוקמו רחוק ממרכזי התעסוקה, אבל חלק ממנו יקבל גם פתרונות זמניים אלה".

שלמה גרופמן: "קשה ולא ניתן לפתור את בעיות הדיור בטווח המיידי, נדל"ן הוא מטרייה לטווח ארוך. אי אפשר  לבנות במהירות מעבר למה שבונים היום, לא ניתן כמובן לייבא קרקע ולא דירות. כל תכנון של הממשלה חייב להיות לטווח ארוך, וגם שר הבינוי והשיכון מודה כי כל החלטה שתתקבל היום, תשפיע אולי בעוד שנתיים על המחירים.

"היצע גדול יותר של קרקעות של הממשלה – מינהל מקרקעי ישראל, עם שיטה אחרת מזו הקיימת היום המביאה למחירים גבוהים, ובנוסף הורדת המיסים, עשויים להוריד במידה מסוימת את מחירי הדירות. אני חוזר ומזהיר – אל לנו לדבר על ירידה גדולה במחירי הדירות, כיוון שזו יכולה להיות קטסטרופה לבנקים למשכנתאות ולהוביל לתסבוכת שקשה יהיה לצאת ממנה. כל מי שרכש דירה בשנים אלה שילם את מחירה, וירידה במחיר פירושה ירידה בביטחון שיש לבנק נותן המשכנתאות. זה יכול להביא למשבר לכן יש לשמור על יציבות של שוק הנדל"ן".

דרור נגל: "בשנה נמכרות כ-40 אלף דירות חדשות, וכל חברות הבנייה הגדולות בישראל ביחד מחזיקות נתח שוק של פחות מ-10% (מבחינת היקף מכירות). השוק נמצא בשיווי משקל כאשר המחירים הגבוהים נובעים מביקוש גבוה לדירות והיצע נמוך יחסית.  הורדת מחירי הדירות צריכה להתבצע בראש ובראשונה על ידי הגדלת היצע הדירות, וזאת על ידי שיווק קרקעות בקצב מהיר יותר, אישור פרויקטים של פינוי בינוי, הגדלת זכויות הבנייה ופתרון חסמים נוספים במקביל, כגון קיצור תהליכי התכנון והבירוקרטיה, כוח אדם לבנייה, עלויות המימון הבנקאי וכדומה. כמו כן, יש ליזום מתן מענקים לזוגות צעירים על מנת לסייע להם בגיוס ההון העצמי, שאינו נמצא בכיסם".

שאול לוטן: "צריך לאפשר הליך רישוי מהיר באמת, לבצע עבודות פיתוח תשתיות עוד טרם הוצאת מכרזי המינהל, ולהוציא עוד ועוד מגרשים שניתן לבנות עליהם. ובמלים אחרות: לחתוך בסכין חד את כל הבירוקרטיה".

אייל הנדלר: "יש להוריד את מחירי הקרקעות,  להוציא יותר קרקעות לשיווק, ובמקביל להביא ידיים עובדות לענף הבניין במחירים הגיוניים. היום באתרי בנייה גדולים משתכר פועל סיני בין 15-25 אלף שקל בחודש, ועדיין יש מחסור בפועלים. לכן, השאיפה צריכה להיות שגם יהיו יותר ידיים עובדות וגם המשכורות בענף יהיו מותאמות לממוצע במשק, ולא יישארו ברמות שגם להן יש השפעה על מחירי הדיור".

אלי אביסרור: "יש לבטל את שיטת המכרזים בקרקעות – מפה מתחיל התמחור ליחידת דיור. לדעתי צריך לעבור לשיטה אחרת והיא קביעת מחיר והגרלה בין המשתתפים. הורדת תקנים שונים של בנייה תתרום גם היא להורדת מחירי הדיור.  במיידי הייתי משווק עשרות אלפי יחידות דיור בשיטת הבטחת רכישה כפי שהייתה נהוגה בעבר בימי אריאל שרון. צעד כזה ירגיע את השוק".

יקי אמסלם:  "הייתי מפסיק לעסוק בהצהרות, בתדמית וחיפוש פתרונות סביב סביב, אלא נוגע בנקודה: שחרור קרקע זמינה לבנייה בראש בראשונה. מעודד במנגנון של קנס ופרס בדמות  הטבות כספיות לרשויות מקומיות שהמעודדת בנייה ומנפיקה היתרים בזמן קצר. הזרמת עובדים מקצועיים לענף הבנייה".

יוסי אברהמי: "הייתי מוריד את מחירי הקרקעות ומוריד באופן מיידי חלק מהמסים. לא בעקיפין, לא לקבוצה מסוימת, לא מוגבל בזמן. פשוט מוריד מסים".

אבישי בן חיים:  "לא הייתי מוציא הצהרות שלא מחזיקות מים, מאחר והתוצאה בסוף תהיה הפוכה. כן הייתי  מתמרץ אזורים ואוכלוסיות ייעודיים (זוגות זכאים לאזורי פיתוח באמצעות הלוואות/מענקי מקום משמעותיות), ומקים ועדה עליונה שמורכבת מכלל הגורמים, כולל הקבלנים והיזמים שלאורך כל הדרך מקבלי ההחלטות מתעלמים מהם למרות שהם בסופו של תהליך הזרוע המבצעת, על מנת שיטפלו בהגדלת היצע הקרקעות ובתכנון ארוך טווח של המשאב היקר שנקרא- קרקע".

מה לדעתך יקרה  ב-2015 לשוק הנדל"ן?

יקי אמסלם: "במידה ונמשיך להיות עדים להכרזות לא רציניות ולא מגובשות מצד מקבלי ההחלטות, נהיה עדים לקיפאון מתמשך, העלול להוביל לצניחה של השוק. פחות לירידת מחירי הדירות, ויותר לעצירה מוחלטת של מיזמים חדשים, נפילות כלכליות של יזמים שיובילו לנפילות של קבלני משנה וספקים, קיטון בהיצע והתרחקות נוספת מחלום הדירה. במידה והתוכניות יופעלו בצורה ראויה וחכמה נהיה עדים ליציבות בשוק ואולי אף נזכה לראות מחירי דירות שפויים".

דרור נגל: "אני מקווה שאכן חלק מהצהרות הממשלה יתממשו ונראה בשנת 2015 שיא בקצב התחלות בנייה של קבלנים. זה תרחיש אופטימי מאוד".

שאול לוטן: "עלייה מתונה במחירים של 2% מעל למדד".

יוסי אברהמי: "היצע הדירות ב-2015 יירד והמחירים יעלו, מכיוון שהיזמים עוברים לשבת על הגדר ולא מבצעים עסקאות או מתמודדים במכרזים בשל חוסר הוודאות בענף. וכמו שקורה בשוק חופשי, כאשר חוסר הוודאות יוסר וכל מי שישב על הגדר ירכוש דירה, ההיצע יהיה נמוך והמחירים יעלו".

דורון לוי: "לא תהיה ירידת מחירים, מכיוון שאין כיום פתרון לבעיית ההיצע. כיזם אני עד לכך שעל כל מכרז מינהל שיוצא יש ביקושים רבים מצד היזמים, ועלייה מתמדת במחירי הקרקע שהם מוכנים לשלם. הפרויקט על קרקע שנרכשת יוצא לשיווק בפועל מינימום אחרי כשנה, הווה אומר אמצע 2015, ולפי טווח ההיצע שקיים כיום – אנו לא רואים מענה לביקושים הקשיחים הקיימים, ולכן המחירים לא יירדו בשנה הבאה".

ראה גם

צילום: fotolia

לוחמה בשטח בנוי

מה שהתחיל בהכרזה שנויה במחלוקת על חוק המע"מ, המשיך לתוך מלחמה והעמיק עוד יותר את ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>